יום שלישי, 25 בדצמבר 2012

ילדים כן אוהבים ירקות


מי לא מכיר את המשפט שמגיע בסוף כל ארוחה, ופעמים רבות גם לפניה: "יש משהו מתוק?" ילדים בכל גיל ובכל מקום אוהבים חטיפים לא בריאים ובעיקר שוקולד, הרבה שוקולד. עם זאת, מחקר חדש מצא כי ילדים יסתפקו בחטיף ירקות או גבינה בדיוק כפי שהם מרוצים מצ'יפס.
במחקר השתתפו 201 ילדים בין הגילאים 7-10 שהוזמנו לחדר בו הורשו לצפות בכמה טלוויזיה שהם רק רוצים: הסוד של מיה, דורה צפייה ישירה, הכול הולך. בזמן שהילדים צפו בתכניות, הם קיבלו רשות לזלול איזה חטיף שהם רוצים בכמות בלתי מוגבלת מתוך ארבע סוגי חטיפים: צ'יפס, ירקות טריים, גבינה וירקות עם גבינה.
בשלוש נקודות שונות בזמן, בדקו החוקרים את רמת תחושת המלאות שחשו הילדים. הנתונים הראו שילדים שאכלו את החטיף המשלב ירקות וגבינה חשו שבעים והיו במצב רוח טוב. זאת למרות שהם צרכו הכי פחות קלוריות.
למעשה, אותם ילדים צרכו 72% קלוריות פחות מאשר הילדים שאכלו את החטיפים האחרים.
מחקר זה הוא חלק מקמפיין לאומי בארה"ב הקורא לאכילה בריאה יותר בקרב ילדים. לדברי החוקרים, הסיבה שגבינה וירקות היו משביעים היא כי לוקח זמן רב יותר לאכול אותם ולעכל אותם, לעומת צ'יפס שבקושי לועסים. בנוסף, העריכו החוקרים כי המנה המשולבת של גבינה וירקות היתה פשוט יותר מעניינת ממנת הצ'יפס לבד או מנת ירקות לבד וכן הלאה. שילוב המרקמים והטעמים גרם לילדים יותר סיפוק מאשר הצ'יפס.
עם זאת, גבינה היא מזון בעייתי גם כן. יש בה פרוטאין, קלציום ועוד מרכיבים תזונתיים אבל היא מכילה שומן רווי. לכן, כמו בכל דבר בחיים, כדאי לחלק את המנות למנות קטנות, לאכול במידה ולא לזלול חבילות שלמות ובעיקר לא לזלול שום דבר יותר מדי.




יום ראשון, 23 בדצמבר 2012

ילדים זו שמחה יקרה


ביום שישי היה יום ההולדת חמש לאחיינים התאומים שלי. אני יודעת שאומרים שילדים זה שמחה אבל השמחה היחידה שלי היתה כשנגמרה המסיבה וחזרתי הביתה לשקט ולשלווה. שני בנים, בני חמש, עוגת שוקולד ושלל מתנות זה המתכון המהיר ביותר לכאב ראש. אבל בסך הכול, היתה מסיבת יום הולדת נחמדה מאד.
ראשית, היא נערכה בבית של אחי ולא באיזה אולם, מסעדה, פארק, קולנוע או כל מקום שבו עורכים כיום מסיבות יום הולדת לילדים בעשרות אלפי שקלים.
שנית, היינו רק המשפחה הקרובה, בלי חברים מהגן והורים מהגן. רק הצד של אחי והצד של גיסתי. החשש היחיד שלי היה האם הקטנים יאהבו את המתנות שקניתי להם? אני באופן אישי הייתי שמחה עם היו לי אחייניות כי כך מתנות לא היו מהוות בעיה. בובות, קשקושים לשיער, כל דבר ורוד או סגול היה מתקבל בברכה. בנים זה סיפור אחר לגמרי. לא מזמן הם היו בטירוף בובספוג, אחר כך הם עברו לראות בטלוויזיה את דורה צפייה ישירה והיו מטורפים על דורה ודייגו. היה גם שלב של קופיקו ועכשיו הגיע שלב הנינג'ות למיניהן.
אז הלכתי לחנות צעצועים להתייעץ עם המוכרים איזו מתנה קונים לגיל חמש שלא תהיה כלי נשק, שלא תישבר תוך רגע ושלא תעלה לי כמו משכורת של חודש. מיותר לציין, זו היתה טעות. המבחר עצום, המחירים עוד יותר והאמת? לא אהבתי אף אחד מהצעצועים החדשים שראיתי על המדפים.
אז בסופו של דבר, כמו בכל שנה ובכל יום הולדת קניתי את מה שאני הכי הייתי רוצה לקבל – ספר. יש ספרים מקסימים לגיל חמש ומעלה ואין סיבה שבין כל הרובוטים, רובים, חיילים וכלי המשחית האחרים, לא יקבלו הילדים קצת תרבות. יש להניח שהם לעולם לא יפתחו את הספרים שקניתי אבל לא אפכת לי. העיקר שהיושרה הפנימית שלי נשמרה...וגם החשבון בבנק.